chaussures tod's parajumpers salg Parajumpers Jakke parajumpers norge parajumpers jakke UGGs Norge Uggs Salg UGGs Norge Louboutin Pas Cher Tod's Pas Cher
 
דף הבית קניית דירה מכירת דירה שכירת דירה השכרת דירה נדל"ן מסחרי משכנתא גלריית דירות
1001 דירות
מתווכים     אותך     למתווכים
 
 
לעסקת נדל"ן
בחר איזור ותן למספר מתווכים לרוץ אחריך
  
ירושלים הצפונית

בערבית: אל-קֻדְס القـُدْس; באנגלית, בצרפתית ובגרמנית: Jerusalem; בלטינית: Hierosolyma; ביוונית מודרנית: Ιεροσόλυμα‏[1]) היא בירתה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר במדינה. מרכז חיי העם היהודי בימי קדם, ומושא געגועיו בשנות הגלות. העיר מקודשת לשלוש הדתות המונותאיסטיות: היהדות, האיסלאם והנצרות. משום מרכזיותה בעולמם של המאמינים, הייתה העיר מוקד למלחמות וסכסוכים הנמשכים עד עצם היום הזה. מאז סוף המאה ה-19, התפתחו סביב העיר העתיקה, השכונות של העיר החדשה, המהוות כיום את רובה המוחלט של העיר.

ירושלים שוכנת בהרי יהודה, על קו פרשת המים הארצית של ארץ ישראל המערבית, בין הים התיכון לים המלח, ברום של 650-840 מטר מעל פני הים. ירושלים נמצאת בספר המדבר. הקיץ חם ויבש, והחורף קר וגשום ולעתים אף יורד בעיר שלג, בעיקר בשכונותיה הגבוהות. כמות המשקעים הממוצעת בירושלים הנה 553 מ"מ לשנה (ישנו הבדל גדול בכמויות המשקעים בין מערבה הגשום של העיר למזרחה היובשני). הממוצע השנתי של הלחות בירושלים הוא כ-60%.

ראש העירייה הנוכחי הוא אורי לופוליאנסקי.



מקור השם

בעברית
בניגוד לסברות שהוצעו בעבר, מקובל היום על רוב החוקרים כי שמה של ירושלים איננו מופיע בתעודות אבלה שבסוריה (אמצע האלף השלישי לפנה"ס). התעודות הראשונות בהן נזכר שמה של ירושלים, במידה רבה של ביטחון, הן כתבי המארות המצריים (בהם יש שתי קבוצות, הראשונה מן המאה ה-19 לפנה"ס והמאוחרת מן המאה ה-18 לפנה"ס). שמה של העיר מופיע בכתבי המארות כ"אשאמם" שאותו יש לקרוא ככל הנראה כ"רשלמם". בקבוצה המוקדמת של כתבי המארות נזכרים בעיר שני מלכים: יקרעם ושסען. בקבוצה המאוחרת יותר נזכר מלך אחד בלבד ששמו אינו קריא. זמנן של תעודות אלה מקביל לתקופה שבה על פי הממצא הארכאולוגי בוצרה לראשונה הגבעה עליה קמה העיר. מאוחר יותר מופיע שמה של העיר כאורוסלימה במכתבי אל עמרנה מן המאה ה-14 לפנה"ס. בדרך כלל סוברים ש"מלכיצדק מלך שלם" המופיע בספר בראשית, הוא למעשה מלך ירושלים. שלם היה שמו של אל מן הפנתאון המקומי. חוקרים סבורים, אם כן, כי ירושלים נקראה מלכתחילה על-שמו של האל שלם, וכי במקום היה אולי מקדש לפולחן האל הזה. המילה "ירו" לקוחה מן השורש השמי י.ר.ה שפירושו "ייסד" (ואף בעברית: או מי ירה אבן פִּנָּתָהּ - ספר איוב לח, ו), ולפיכך, על פי השערת חוקרי המקרא, משמעות השם המקורית היא "ייסד האל שלם", או העיר שאותה ייסד האל שלם. על פי המדרש, השם "ירושלים" הנו צירוף של השם שאברהם קרא לה, "הר ה' יראה" עם השם "שלם" וכך נוצר השם המלא של העיר, המופיע בתנ"ך בדרך כלל כ"ירושלם". במקרא מופיע שם העיר (חוץ מחמישה מקומות) בכתיב חסר, ללא יו"ד, מה שמרמז לכאורה על הקריאה הקדומה "ירושלֵם" (בדומה לשמה בארמית). עם זאת, הקרי הוא "ירושלים", וכך הוא גם שמה של העיר אצל חז"ל. על פי המסורת ירושלים היא עיר מוקפת חומה מימות (כלומר לפני)יהושע בן נון.

לירושלים שמות רבים; על פי המדרש בעברית יש 70 שמות לעיר: ירושלים, שלום, יראה, יבוס, גלעד, לבנון, ציון, מרום, ים, כיסא ה', עיר דוד, יפה נוף, הר ציון, ירכתי צפון, קריית מלך רב, משוש כל הארץ, בעולה, חפצי בה, אבן מעמסה, אפרתה, שדה יער, מנוחה, אריאל, הר מועד, יפה, בתולה, כלה, אשת נעורים, רבתי עם, רבתי בגוים, שרתי במדינות, עיר שחברה לה, בית תפלה, מגדל עדר, מצודה, ידידות, דרושה, עיר לא נעזבה, גילה, עדן, גן ה', הר מרום, ה' קדושים, עקרה, מוריה, הר גבוה, עיר היונה, קריה נאמנה, עיר הצדק, גיא חזיון, דלתות העמים, במות, נחלה, הר הקדש, הר חמד, גבעת הלבונה, עיר הנגב, הר מרום ישראל, שם חדש אשר פי ה' יקבנו.

בדומה לציון ארץ ישראל בשם "הארץ" ובית המקדש בשם "הבית", גם ירושלים נזכרת במקורות בשם "העיר" בה"א הידיעה, ללא ציון שמה (הגמרא, מסכת תענית כו: "חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז, וחמשה בתשעה באב. בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות, ובטל התמיד, והובקעה העיר. ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל. בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה ובשנייה, ונלכדה ביתר, ונחרשה העיר").

בשפות אחרות
בערבית, השם הנפוץ ביותר לירושלים כיום הוא "אל-קודס" (القـُدْس) שפירושו המילולי הוא "הקודש". בתרגום התנ"ך והברית החדשה לערבית, נקראת ירושלים: "אורשלים" ‎(أورشليم), אולם שם זה אינו נפוץ בשפה היומיומית. בכלי התקשורת הישראליים הממלכתיים בשפה הערבית מקובל לצרף את שני השמות: "אורשלים-אל-קודס" (‎أورشليم القدس), אולם נוהג זה אינו מקובל מחוץ לישראל, ואף לא בקרב הערבים אזרחי ישראל. בהקשרים דתיים מכונה ירושלים בערבית: القدس الشريف ("אל-קודס א-שריף"), כלומר "ירושלים הנכבדת" או "ירושלים הנעלה". בכתבים מוסלמיים מהתקופה הסמוכה לכיבוש המוסלמי של ירושלים, מופיע השם "איליא" (‎إيلياء)[2] שהוא ככל הנראה קיצור של השם הלטיני: איליה קפיטולינה (ראו להלן). בכתבים ערביים מימי הביניים רווח השם: בית אל-מקדס (بيت المقدس) שהוא כנראה גלגול של "בית המקדש" בעברית, וזהו השם הנהוג כיום בפרסית. עד היום התואר "ירושלמי" בערבית ספרותית הוא: "מקדיסי" (مـَقـْدِسيّ). השם הערבי של ירושלים התקבל גם בתורכית: Kudüs.

בשנת 131 הקים הקיסר הרומי אדריאנוס על חורבות ירושלים מושבה רומית, וכינה אותה: "קולוניה איליה קפיטולינה" (Colonia Aelia Capitolina). "קולוניה" בלטינית פירושה "מושבה", Aelius היה שם משפחתו של אדריאנוס, ואילו הרכיב השלישי בשם הוקדש לאל הרומי יופיטר, ששמו המלא בלטינית הוא Iuppiter Capitolinus. בניית המושבה הרומית בעלת השם האלילי על חורבות ירושלים הייתה אחד הגורמים שהציתו את מרד בר כוכבא. השם הלטיני היה בשימוש כמה מאות שנים, כפי שמעידים כתבים מוסלמיים בערבית מהתקופה הסמוכה לכיבוש המוסלמי של ירושלים, אולם הוא נשכח זמן מה לאחר מכן.

בתרגום השבעים מופיע שמה של ירושלים: "ירוסלמי" (Ιερουσαλήμ). באופן מקרי, פירוש המילה "ירוס" (ιερός) ביוונית הוא "קדוש", וייתכן שכך פורש שמה של ירושלים בפי דוברי יוונית. בתרגומו של הירונימוס לתנ"ך, המכונה וולגטה, מתורגם השם ירושלים ל"היירוסלם" (Hierusalem), שהוא תעתוק ללטינית של הגרסה היוונית של השם. שמה של ירושלים ברוב לשונות אירופה היום נגזר מהשם היווני או הלטיני, בשינויים פונטיים כאלה ואחרים (המשתקפים גם בכתיב).


קדושתה של ירושלים

ביהדות

הכותל המערבי בעיר העתיקהירושלים היא העיר הקדושה ביותר ליהדות. קדושתה נובעת מהאמונה הדתית שזהו המקום בו בחר הבורא לשכן את שכינתו ושמו (ועל כן היא נקראת בתהילים עיר האלוהים), כמו כן מהעובדה ההיסטורית של קיום בית המקדש הראשון ששכן בה בתחילת האלף הראשון לפני הספירה ובית המקדש השני שהתקיים בירושלים מן המאה הרביעית לפני הספירה עד המאה הראשונה לספירה. בזמן שהיו מקריבים קרבנות היו קרבנות שהיו מותרים באכילה רק בין חומות העיר. במסורת היהודית נאמר גם שאבן השתיה, שהייתה מתחת לקודש הקודשים, היא הסלע שממנו הושתת כל העולם, ומקום עקידת יצחק.

ירושלים אינה מופיעה בחמשת חומשי תורה בשמה, אלא כ"מָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ". יש השערה כי העיר שָלֵם הנזכרת בספר בראשית (יד, יח) היא ירושלים. ירושלים מופיעה בשמה פעמים רבות פעמים בשאר ספרי התנ"ך (653 פעמים), וכן במשנה, בתלמוד, ובתפילות (120 פעמים). כמו כן היא מופיעה בשם "ציון".

על פי המקרא וההלכה ישנן כמה מצוות הכרוכות בירושלים, כאשר כולן סובבות סביב ריכוז הפולחן ובניית בית המקדש שם. המצווה המרכזית היא העליה לרגל, שלוש פעמים בשנה, בחג הפסח, בחג השבועות ובחג הסוכות (שמות כג, יז). בבית המקדש יש גם להקריב את כל הקורבנות המוטלים על האדם - עקב נדר או חטא. בנוסף, יש מצווה להביא ביכורים לירושלים (שם כג, יט) וכן מצווה להביא את פירות השנה הרביעית לנטיעת העץ ולאוכלה בירושלים - נטע רבעי. כמו כן, יש מצווה להביא בשנים מסוימות את המעשר השני ולאוכלו בירושלים. כאשר ישנן בעיות משפטיות חמורות, מצווה להגיע לבית הדין הגדול בירושלים, כדי לבררן בפניו (דברים יז, ח).

בנוסף יש מצווה בתפילה להפנות את הפנים לכיוון ירושלים (ובירושלים עצמה - לכיוון הר הבית) על פי הנאמר בתפילת שלמה: "וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם אֲשֶׁר שָׁבוּ אֹתָם וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִיתִ \{בָּנִיתִי\} לִשְׁמֶךָ" (מלכים א' ח, מח). "כִּי יֵצֵא עַמְּךָ לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבָיו בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵם וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ הָעִיר הַזֹּאת אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִיתִי לִשְׁמֶךָ" (דברי הימים ב' ו, לד).


בנצרות

הכניסה לכנסיית הקבר בעיר העתיקהלנצרות בראשיתה (המאה ה-4) היה יחס דו ערכי לירושלים. מחד היא עיר בה, על פי המסורת הנוצרית, נמצאים האתרים בהם חי ומת ישו, כמו ויה דולורוזה או כנסיית הקבר הקדוש. אולם מאידך, חורבנה של ירושלים נתפס כעונשם של ישראל על כך שדחו את ישו כמשיח. בתקופה הביזנטית נבנתה ירושלים מחדש כעיר נוצרית, אולם הר הבית הושאר שומם, כסמל לחורבן העיר. חשיבותה של ירושלים בתפיסה הנוצרית עלתה עם כיבושה בידי המוסלמים, ובמיוחד בתקופת מסעי הצלב (המאה ה-11). עם כיבוש הארץ בידי הצלבנים הפכה ירושלים לבירת ממלכת ירושלים הצלבנית. עם זאת, יש גישות בנצרות המתייחסות לירושלים הנזכרת בתנ"ך ובברית החדשה באופן מטאפורי, כסמל למקום קדוש או טהור באשר הוא. לכן מדובר בנצרות על "ירושלים של מעלה" כנגד ירושלים הפיזית. גישה זו התפתחה, כנראה, לאור העובדה שירושלים לא הייתה נגישה לנוצרים ברוב התקופות, ובשל כך שמרכז הנצרות הקתולית נמצא ברומא. כיום נחשבת ירושלים אתר קדוש בעיני כל העדות הנוצריות, וביקור בה נחשב לזכות גדולה. ב-1917, כשנכבשה ירושלים בידי הבריטים מידי העות'מאנים המוסלמים, צלצלו פעמוני הכנסיות ברחבי אירופה לאות שמחה. הפילדמרשל הבריטי אדמונד אלנבי שעמד בראש הכוחות שכבשו את הארץ, ירד מסוסו ונכנס לירושלים ברגל, מפאת קדושת העיר.


באסלאם

כיפת הסלע, מבט מכיוון הרובע היהודי. ברקע למטה: הכותל המערבי.ירושלים היא אחת מהערים הקדושות לאסלאם. באסלאם הסוני רואים את ירושלים כמקום הקדוש השלישי בחשיבותו, אחרי מכה ואל-מדינה, ולפיכך היא מכונה "ת'אלת' אל-חרמיין" (ثالث الحرمين) - השלישי מבין המקומות הקדושים.

מוחמד הורה על המוסלמים בימיו הראשונים לאסלאם להפנות את פניהם בתפילתם לכיוון ירושלים (כשם שעושים היהודים), אולם מאוחר יותר שינה את הוראתו, וקבע שיש להפנות את הפנים בתפילה לכיוון מכה. השינוי משתקף כבר בקוראן אולם הסיבה לשינוי אינה ברורה. ייתכן שהדבר נבע מכך שמכה כבר הייתה מוכרת בחצי האי ערב כאתר קדוש (ואילו ירושלים הייתה מוכרת הרבה פחות בתקופה ההיא). ייתכן שהדבר נבע מהמחלוקת שהתגלעה בין מוחמד לבין השבטים היהודיים בעיר אל-מדינה. הסבר נפוץ אחר מסביר את השינוי בכך שהכעבה במכה הייתה מוקד לעבודת אלילים, ולכן אי אפשר היה לפנות לעברה בעת התפילה לכתחילה וכברירת מחדל נבחרה ירושלים. אלא שלאחר שמוחמד סילק כל זכר לעבודת אלילים מהכעבה נפתרה הבעיה.
אחד מתארי ירושלים באסלאם, עד היום, הוא ‎"אולא אל-קיבלתיין" (أولى القبلتين), כלומר כיוון התפילה הראשון. באל-מדינה נמצא מסגד המכונה "ד'ו אל-קבלתיין" (ذو القبلتين), כיוון שיש בו שתי גומחות תפילה - אחת פונה לכיוון ירושלים, ואחת לכיוון מכה.

בקוראן עצמו ירושלים אינה נזכרת. מה שכן נזכר בו הוא "המסגד הקיצון" הוא מסגד אל אקצא (المسجد الأقصى), שממנו עלה מוחמד לרקיע השביעי על גבי בהמתו הפלאית אל-בוראק לקבל את מצוות התפילה. הפרשנות המוסלמית המקובלת (והמאוחרת יותר) מזהה את המקום עם הר הבית בירושלים ולפיכך מייחסים המוסלמים לירושלים קדושה כבר מימי ראשית האסלאם.

חשיבותה של ירושלים באסלאם החלה לעלות בהמאות ה-7 וה-8 לספירה עם הקמת המסגדים על הר הבית. התהליך נמשך לתוך המאות ה-11 וה-12 והגיע לשיאו בתקופת הכיבוש הצלבני וממלכת ירושלים. כאשר בתקופה האיובית הוא בא לכדי ביטוי. הכיבוש הצלבני כמו גם המלחמה הובילו לצורך לחזק את הקשרים של האסלאם לירושלים כפי שהדבר בה לידי ביטוי בהתפתחות ספרות "שבחי ירושלים".

נתונים סטטיסטיים
לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון לדצמבר 2005, יש בירושלים 719,900 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.9 אחוז. רוב תושבי ירושלים הם יהודים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,010 נשים לכל 1,000 גברים.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2004, העיר מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי בינוני-נמוך (4 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת תשס"ד (2003/2004) היה 36.8 אחוז. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2003 היה 5,704 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,008 ש"ח).


דמוגרפיה
נכון לשנת 2004 ישנם בירושלים 706,000 תושבים, מתוכם 458,000 תושבים יהודים, 225,000 תושבים מוסלמים, 15,000 תושבים נוצרים והשאר מדתות אחרות או חסרי סיווג דתי. בכך מהווה ירושלים את העיר הגדולה בישראל גם כשמביאים בחשבון רק את תושביה היהודיים.

אחוז היהודים בעיר ירד מאז שנת 1990 מ-72% מכלל האוכלוסייה בירושלים ל-64%, כאשר אחוז המוסלמים בעיר עלה מ-24% לקצת יותר מ-30% ונשאר יציב בשנים האחרונות.

טבלת חלוקה דמוגרפית של אוכלוסיית ירושלים מאמצע המאה ה-16 ועד היום:

(הערות - 1. גבולות העיר השתנו מעת לעת, בעיקר מאמצע המאה ה-19 ואילך. השינוי המשמעותי האחרון היה ב-1967 שבו הוכללו כמה כפרים ועיירות ממזרח לירושלים בשטח העיר. 2. תושבים חסרי סיווג דתי בירושלים - שיעורם כ 1% מאוכלוסית העיר נכון ל 2004)

נלקח מויקיפדיה

ליחצו לקבלת הצעות נדל"ן ממספר:  מתווכים בירושלים הצפונית

תושבים מספרים על החיים ברחובות . ליחצו לקרוא ולרשום בעצמכם על: החיים בירושלים הצפונית

 
 
 
גובה עמלת תיווך דירות והתועלת תמורתה
גובה עמלת תיווך דירות והתועלת תמורתה
עניין מרכזי בהקשר של תיווך דירות הוא כמה עמלת תיווך תאלץ לשלם לכל מתווך דירות שיסייע לך. כלומ...
להמשך הכתבה לחץ כאן >>
 
 
 
 
קישורים רלוונטים:  
שאלות ותשובות על 1001 דירות |
ממשק ניהול 1001 דירות |
מפת האתר |
תכשיטי יוקרה מהיצרן |
שיתופי פעולה |
 תיווך דירות בת"א והמרכז |  תיווך דירות בדרום |  תיווך דירות בירושלים |  תיווך דירות בצפון |  תיווך דירות בחיפה והסביבה |  תיווך דירות בשרון ובשומרון |  תיווך דירות בשפלה |  נדל"ן בחו"ל לישראלים |
 אלף ואחד דירות |  אלף ואחת דירות |  אלף דירות ואחד |  דפוס כרכור