chaussures tod's parajumpers salg Parajumpers Jakke parajumpers norge parajumpers jakke UGGs Norge Uggs Salg UGGs Norge Louboutin Pas Cher Tod's Pas Cher
 
דף הבית קניית דירה מכירת דירה שכירת דירה השכרת דירה נדל"ן מסחרי משכנתא גלריית דירות
1001 דירות
מתווכים     אותך     למתווכים
 
 
לעסקת נדל"ן
בחר איזור ותן למספר מתווכים לרוץ אחריך
  
הוד השרון

היא עיר במחוז המרכז בישראל.
הוד השרון נוסדה כמושבה ב-1964 כשאוחדו ארבע מושבות שכנות: רמתיים, כפר הדר, רמת הדר ומגדיאל. בשנת 1990 היא הוכרזה כעיר.

שטח השיפוט שלה הוא 19,239 דונם. לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון לדצמבר 2005, יש בהוד השרון 43,100 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 3.3 אחוז. רוב תושבי הוד השרון הם יהודים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,039 נשים לכל 1,000 גברים.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2004, העיר מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי גבוה (8 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת תשס"ד (2003/2004) היה 69.1 אחוז. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2003 היה 8,903 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,008 ש"ח). 
על המושבות

מגדיאל

סמל מגדיאל ערך מורחב – מגדיאל
מגדיאל הוקמה בי"ב באב תרפ"ד, יולי 1924 בזמן זה התכנסו בתל אביב 12 המייסדים והחליטו יחדיו להקים יישוב עברי חדש אשר בו יעבדו פועלים עבריים. המייסדים פנו לחברת הכשרת היישוב והחליטו לקנות 4000 דונם באזור הכפר הערבי ביר עדס השטח נקנה מהשיח' אבו קישק ועל הגבעה הקימו את הצריף הראשון. בתחילת דרכה של מגדיאל לראש הוועד נבחר שמואל זקיף ובט"ו בשבט של שנת 1925 חנכו חברי העיר את בית הכנסת הראשון ואת רשמיות היישוב. השם מגדיאל תחילה הוצע כ-"מֶגֶד" ולאחר מכן כאשר נמצא השם בתנ"ך נקבע השם כ"מגדיאל".


רמתיים

סמל הדר-רמתיים ערך מורחב – רמתיים
ב- 1924 התגבשה קבוצת חלוצים מהולנד לרכישת שטח אדמה (מאת חברת גלופ) בתוך שטחי אבו קישק ויסדו את הכפר רמתיים. בשנת 1926 עלו לרמתיים 13 אנשים. דב מוזס יחד עם דויד טריטש הגו רעיון להתיישבות פרטית במשקים זעירים וקיבלו כסף מהנדיב בהולנד האוט אקר. הרעיון היה ישוב אזרחי שלא תלוי במוסדות ומתקיים מלולים, פרדסים ורפתות. בשנת 1928 עם הזמן רוב האנשים התחתנו והקימו משפחה. הבן הראשון היה עזרא בינדר. לאחר מכן הנדיה האוט אקר נידב עוד סכום כסף ועוד 18 משפחות עלו להתיישבות. בשנת 1929 עלתה משפחת לואי רוזנבלום לרמתיים. סיפור עליית המשפחה לארץ ויישובם ברמתיים ומגדיאל הוא סיפור מיוחד של ציונות. בשנת 1918 חותם חיים ויצמן עם דוד המשפחה לואי רוזנבלום על מסירת כל עזבונו וכספו לקרן הקיימת אחרי מותו. כיוון שהיה חשוך בילדים ההסכם היה שכל מי שחי באותה תקופה וקשור אליו באופן ישיר על קרן קיימת יש לדאוג להם לסידור בארץ ישראל. בשנת 1919 לואי רוזנבלום נפטר והתחילו הסידורים לעליית המשפחה ארצה. בהתחלה חשבו ליישב את המשפחה הרחבה בעמק, אבל שני נציגי המשפחה שביקרו שם- המקום לא מצא חן בעינהם וכך נפל הפור על מגדיאל ורמתיים.ב 1928 הראשונים הגיעו למגדיאל והם המשפחות ישראל וינר, ישראל אורבך ומרדכי אורבך. ב 1929 הקצו ליתר המשפחות אדמה ברמתיים בין גני עם וירקונה (על הכביש הראשי ). כל משפחה קיבלה 17 דונם ועזרה להתחלת הדרך. הראשון שבא למקום הוא יוסף רוזנבלום שבא עם דבורה אישתו וביתו גילה. אחריו בא שלמה פרייס, אשתו לאה עם בתם יונה. שנה אחרי זה בא שמואל ויסמן אשתו סופיה ובתם טוני ומשפחת אמיל אגיד ואשתו רחל. ב 1935 באה משפחת ורקר- אליהו עם אשתו מניה והילדים לאה ישראל ושושנה. ב 1936 באה משפחת גולדברג ונטעה על החלקה הגובלת עם ירקונה פרדס בכוונה לעלות שנה אחרי זה לארץ. לדאבוננו המשםפחה נספתה בשואה והחלקה עברה לירקונה. כל המשפחות נטעו פרדס. עבדו בלול וברפת. למשפחת ויסמן הייתה חנות מכולת ששירתה את גני עם, ירקונה וחלק מרמתיים. העבודה הייתה רבה והפרנסה הייתה מועטה. בחצרות היה טבון והאמהות דאגו ממעט מצרכים לבשל ולאפות אוכל מיוחד. למרות שכסף לא היה מצוי ולאטליז של קופמן ולחנות המכולת של ויסמן שילמו בפתקאות והשתדלו לקנות מה פחות.אבל בבית היו תמיד ירקות וביצים ולא רעבו.

בהתחלה הכול זרם כרגיל הייתה כיתת גן ילדים משותף וילדי בית הספר- חלקם הלכו לבית ספר מגדיאל וחלקם לכפר מלל. ב- 1934 פתחו כיתה א' לקבוצה של 5 ילדים. המורה הייתה אהובה והגננת שרה. ב 1935 קבוצה חדשה נוספה והיו כבר כיתות א' וב' ולמדו ביחד. שנה לאחר מכן כשהיה צריך להגדיל את בית הספר ולבנות כיתות נוספות חל ויכוח בין התושבים. מביו 18 המשפחות שהגיעו כתוספת ל13 המשפחות הרוב היה שייך לגוש השמאלי והם טענו שיש בית ספר כפר מל"ל ואין צורך להקים ברמתיים בית ספר. הגוש האזרחי טען שהם רוצים לחנך ברוח אזרחית ויותר מסורתית והיות ולא הגיעו לעמק השווה ילדי כיתה ג' נישלחו ללמוד במגדיאל. בסוף 1935 כשהופיעה העלייה החמישית מגרניה רובם ניספחו לגוש האזרחי ועל ידי כך הגוש קיבל יותר כח וכסף והחליטו להמשיך בבנית בית הספר וכך משנה לשנה הוסיפו עוד כיתות.דבר זה הביא לקרע ופירוק בין שני הגושים, ונוסדו שני וועדים.


כפר הדר

סמל כפר הדר ערך מורחב – כפר הדר
בשנת 1927, רכשו חלוצים אדמות שהיו שייכות בעבר לבני השבט הבדווי, אבו קישק. אנשים אלו היו בעברם עירוניים, רצונם היה להקים כפר יהודי חקלאי שמתבסס על גידול פרי הדר (משום שפרדסים מסוג זה נחשבו לענף שיוכל לדאוג לפרנסה למתיישבים ומתאים גם לאדמה המסוימת שהייתה במקום. יתר על כן עסקו מתיישבים אחרים בבניית לולים ובמשקים של חיות. כשהמאמץ למימוש מטרת העבודה העברית מלווה אותם מההתחלה. בתחילת שנות ה-40 הגיעו אל כפר הדר עולים תימניים שהתיישבו במקום אשר במהלך הזמן נקרא "שיכון התימנים". כיום הוא מהווה חלק מהשכונה גני צבי בעיר.


רמת הדר

סמל רמת הדר ערך מורחב – רמת הדר
רמת הדר נוסדה בדצמבר 1938 על ידי בני העלייה החמישית מגרמניה. הכפר זה נבנה על גבעה רמה סמוכה לכפר הדר ובקרוב לרמתיים. ההתיישבות במקום ישבה על רעיון המשקים קטנים בעוד שהלול מהווה בו מרכיב מרכזי שהתפתח עם הזמן. חברי רמת הדר רכשו ידע וניסיון שגרם להשתכללותה של האגודה החקלאית במקום, רמת הדר שווקה את תנובת המשק לכל יישובי הסביבה באופן עצמאי ללא עזרה מהמוסדות.


סמל העיר
סמל המועצה המקומית של הוד השרון כולל מספר מאפיינים:

עץ הדר המייצג את היישוב שהתקיים בזכות חקלאות והדרים. ארבעה תפוזים בצמרת לציון המיקום הגאוגרפי של ארבע המושבות בהוד השרון.
גלגל שיניים - לציון התעשייה במקום.
שמותיהן של 4 המושבות שהתאחדו ב-1964 ליישוב חדש ששמו הוד השרון על פי סדר עלייתן לקרקע.

חקלאות
בעלייה הרביעית (1928-1924) מחצית העולים הגיעה מפולין, החצי השני הגיע משאר ארצות מזרח אירופה. חלק מועט מן היהודים הגיעו מעיראק ותימן. כמעט כל העולים הגיעו עם משפחותיהם.הם לא שאפו לעבוד בחקלאות, העדיפו להתיישב בערים ולעסוק במסחר ובתעשייה. הם ישבו בתל אביב באזור נמל יפו. עולי העלייה הרביעית שעסקו במסחר ותעשייה , הקימו בתי-חרושת והרחיבו כמות הסוחרים בעיר ועזרו לפיתוח ולהרחבת הפרדסים. תרומתם של העלייה הרביעית לבנין הארץ היה לא קטן. הם אלו שהגדילו את הכול הבסיס הכלכלי של המדינה העומדת לקום. ב-1924 שתי קבוצות שהיו מעוניינות ברכישת קרקע חקלאית בשרון פנו לחברת הכשרת היישוב. עולי העלייה הרביעית רצו להקים יישובים חקלאיים שיהיו עצמאיים בלא עזרת מוסדות המיישבים. התעקשות של עולים על משקים באה על רקע הרעיון הציוני שהעלה את ערכו של עבודת אדמה והפנה את ההתיישבות החקלאית לעיקר התעסוקה בימים ההם. לכן גם אם לא הייתה הכשרה או ידע מוקדם כל העולים להוד השרון ולשרון בכלל ראו את עלייתם לארץ כאידאולוגיה. החקלאים עסקו בעיקר בפרדס|פרדסים. שטח נרחב מהוד השרון היה מלא בפרדסים, חלק מהם ניתן לראות עד היום בעיר.

נלקח מויקיפדיה

ליחצו לקבלת הצעות נדל"ן ממספר:  מתווכים בהוד השרון

תושבים מספרים על החיים ברחובות . ליחצו לקרוא ולרשום בעצמכם על: החיים בהוד השרון

 
 
 
גובה עמלת תיווך דירות והתועלת תמורתה
גובה עמלת תיווך דירות והתועלת תמורתה
עניין מרכזי בהקשר של תיווך דירות הוא כמה עמלת תיווך תאלץ לשלם לכל מתווך דירות שיסייע לך. כלומ...
להמשך הכתבה לחץ כאן >>
 
 
 
 
קישורים רלוונטים:  
שאלות ותשובות על 1001 דירות |
ממשק ניהול 1001 דירות |
מפת האתר |
תכשיטי יוקרה מהיצרן |
שיתופי פעולה |
 תיווך דירות בת"א והמרכז |  תיווך דירות בדרום |  תיווך דירות בירושלים |  תיווך דירות בצפון |  תיווך דירות בחיפה והסביבה |  תיווך דירות בשרון ובשומרון |  תיווך דירות בשפלה |  נדל"ן בחו"ל לישראלים |
 אלף ואחד דירות |  אלף ואחת דירות |  אלף דירות ואחד |  דפוס כרכור